החלטה בתיק פש"ר 987/05

1.       בפני בקשת המנהל המיוחד להורות לצד ג', חברת מטבע עובר לסוחר בע"מ (להלן: החברה), בה מועסק החייב, להמציא דו"חות כספיים של החברה לשנת 05' ו/או מאזן בוחן של שנת 05' ומחצית 06', אישור יתרות חשבונות בנק ליום 31.12.05, ליום מתן צו הכינוס ולהיום, רשימת מלאי המטבע שהיה לחברה נכון ליום 31.12.05, רישום יתרות מטבע נכון ליום מתן צו הכינוס ולהיום, וכן אישור של הבנק בדבר זהות מורשי החתימה בחברה ורשימה של נכסי החברה נכון ליום מתן צו הכינוס ולהיום.

2.       העובדות הרלוונטיות לענייננו

א. ביום 30.11.05 הגיש הנושה בקשה ליתן צו לכינוס נכסי החייב ולהכרזתו כפושט רגל בגין חוב מוצהר בסך של 1,088,637 ש"ח, שמקורו בשיק שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בתיק 3-00-23990-02.

ביום 26.1.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי על החייב לשלם לקופת הכינוס תשלום חודשי בסך של 2,000 ש"ח החל מיום 10.2.06, וביום 6.2.06 נתמנה עו"ד נפתלי נשר לשמש כמנהל מיוחד לנכסי החייב.   

          ב. ביום 19.2.06 נתן כב' הש' סעב, לבקשת המנהל המיוחד, צו לתפיסת כספים המצויים בידי החייב בכתובתה של החברה, ברח' מיכאל 13 בחיפה, בה עוסק החייב בחלפנות כספים. על-פי דיווח של המנהל המיוחד, בפעולות לתפיסת הנכסים נתפסו כספים במט"ח ובמטבע ישראלי שהופקדו בבנק לאומי בסך כולל של 8,520 ש"ח.

          ג. ביום 26.2.06 הגישה החברה בקשה למתן צו זמני המורה למנהל המיוחד ו/או מי מטעמו  להימנע מלהיכנס למשרדי החברה ומלתפוס כל פריט שהוא, לרבות כספים ומיטלטלין שברשותה (בש"א 3311/06).  באותו המועד הורה כב' הש' סעב כי בשלב זה רשאי המנהל המיוחד להטיל עיקול ברישום בלבד, ואסר על הוצאות מעוקלים עד למועד שייקבע. כן הורה לחברה שלא להפריע למנהל המיוחד בהטלת עיקול ברישום ולא למנוע ממנו כניסה למשרדיה.

          ד. ביום 28.2.06 הגישה החברה בקשה נוספת להבהרת החלטתו של בית המשפט המתייחסת להטלת עיקולים ברישום, במסגרתה טענה כי בין המעוקלים ישנם כספים המשמשים לחברה לצורך עיסוקה וקיומה, ועיקולם מונע הימנה מלפעול וליתן שירות ללקוחותיה (בש"א 3452/06).

          ביום 2.3.06 הורה כב' הש' סעב כי בשלב זה תמשיך החברה בפעילותה וכי העיקול על הכספים יבוטל בכפוף להגשת פירוט ודו"חות על הכנסותיה.

3.       בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, לרבות ב"כ החברה, ביום 18.5.06, עתר ב"כ המנהל המיוחד להורות לחברה להמציא לו מידע ומסמכים, בשל נסיבות המעוררות חשד כי החייב הוא המנהל והבעלים בפועל של החברה. כן הוסיף כי בנו של החייב לא השקיע כספים משלו לצורך ניהול העסק.

           הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד, הפנה לסמכות הכנ"ר לדרוש את המסמכים המנויה בסעיף 18ג(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה), והוסיף כי בנסיבות העניין עולה שהחייב הוא הרוח החיה המפעילה את החברה. 

          ב"כ החברה התנגד למסירת המסמכים של החברה בטענה שהחברה הגישה בעבר לבית המשפט תלושי שכר של החייב מהם ניתן להיווכח כי מדובר בגוף עצמאי בעל הכנסות והוצאות נפרדות ומטעם זה אין מקום לאפשר מסירת פרטים של החברה לגוף חיצוני. 

          במהלך הדיון ניתנה בהסכמה החלטה לפיה החייב יתייצב ביחד עם בנו לחקירה בפני המנהל המיוחד ביום 28.5.06 ובידיהם כל הדו"חות המבוקשים, למעט מסמכי החברה אשר לגביהם תינתן החלטת בית המשפט.

 4.      נימוקי המנהל המיוחד לבקשה הם, בתמצית, כדלקמן:

          א. סמכויות המנהל המיוחד לביצוע חקירה ודרישת מסמכים מצדדים שלישיים נגזרות מסמכויות הכנ"ר המנויות בסעיף 18ג(ב) לפקודה. ס' 59(א) לפקודה מקנה לבית המשפט סמכות לחייב כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לעניינו של החייב כמשמעותו בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסרם, למסרם לכנ"ר או לביהמ"ש.

          ב. בנוסף לכך הפנה המנהל המיוחד לפסיקת בית המשפט העליון בנושא סמכויותיהם של מנהלים מיוחדים, מפרקים ונאמנים בהליכי פירוק חברות, המנויות בס' 288 לפקודת החברות, הקובעת כי בנסיבות בהן קיים חשש כי ניתן לייחס את נכסי צד ג' לנכסי החברה שבפירוק, ניתן לחייב את צד ג' להמציא את כל המידע הדרוש למפרק. 

          ג. מבדיקה שערך המנהל המיוחד עולה כי החברה, העוסקת בחלפנות כספים, הוקמה במרץ 05' וכי בעל המניות והמנהל היחיד בה הינו בנו של החייב, יליד 1979, אשר בפועל מתגורר דרך קבע בישיבה בירושלים ואינו עוסק בפעילות עסקית כשלהי, לרבות ניהול החברה.

          לטענת המנהל המיוחד החייב עסק בחלפנות כספים באותו העסק עובר להקמתה של החברה, לעניין זה הפנה להחלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 25.2.04, וכיום ממשיך החייב לעבוד כחלפן כספים בחברה.

ד. בנסיבות העניין נוכח קיומו של חשש כבד כי נכסי החברה הינם נכסי החייב עצמו, וכי המדובר, לשיטתו, בהענקה פסולה על פי סעיף 96 לפקודה, מן הראוי לאפשר למנהל המיוחד לחקור ולקבל מידע בדבר נכסי החברה, כשם שסמכות זו מוענקת לו מקום בו מדובר בנכסי החייב עצמו.       

5.       החברה מתנגדת לבקשה מהטעמים שלהלן:

          א.בנסיבות העניין אין כל בסיס עובדתי ומשפטי לבקשת המנהל המיוחד להמציא לו מסמכים ודו"חות הנוגעים לניהול העסקי של החברה.